פסק-דין בתיק ת"א 11707-04-11

            כללי

1.      התובע, יליד 1.3.1928, עתר לחייב את הנתבעות לפצותו בגין נזקי גוף שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מנפילה במדרגות אולם "מדיאטק" בחולון, שם ביקר ביום 19.1.2010, לשמיעת קונצרט. התובע תיאר את נסיבות התאונה (ס' 13-10 לתצהירו):

"ירדתי במדרגות האולם הצמודות לקירו הימני של האולם (במבט אל הבימה), בדרכי למקום מושבי הקבוע שבשורה 4, כאשר אני אוחז לכל אורך הדרך במאחז היד (המעקה) הצמוד לקיר. לא היו מאחזי יד בצד הצמוד למושבים, ולפיכך, הייתי חייב לרדת במדרגות כשאני אוחז במאחז היד הצמוד לקיר ואז לעזוב אותו כאשר אני מגיע לשורה שלי ולפנות שמאלה לתוך השורה, מבלי שאני יכול להיאחז במאחז כלשהו. כאשר הגעתי למהלך המדרגות של שורה 4, עזבתי את המעקה, ופניתי שמאלה על מנת להיכנס לשורה זו. בזמן שאני עושה זאת, נפלה עלי אחת הצופות האחרות שהיתה מאחורי במדרגות. כתוצאה מכך נפלתי גם אני קדימה אל תחתית מהלך המדרגות ונשכבתי על הארץ". 

2.      הצדדים חלוקים בשאלת האחריות וכן בשאלת הנזק. נתבעת 1, עיריית חולון -- היא הבעלים של המבנה -- טענה כי אין להטיל עליה אחריות לתאונה שכן "אין מחלוקת כי התובע נפל בעקבות גברת שנפלה עליו וסיבת נפילתה של אותה גברת אינה ידועה. על התובע היה להוכיח קשר סיבתי בין מבנה המדרגות לבין התאונה ומשלא הוכיח כי היה קיים מפגע וכי מפגע זה גרם לנפילתו, על תביעתו להידחות" (ס' 4 לסיכומיה). נתבעת 2, האוניברסיטה הפתוחה -- היא מארגנת הארוע -- טענה כי אין להטיל עליה אחריות, "שכן חלקה של הנתבעת 2 התמצה כאמור, בפן המקצועי הכולל בעיקרו הרצאות ואין לה שום קשר לאולם עצמו" (בע' 2 לסיכומיה). האוניברסיטה הפתוחה הגישה הודעת צד ג' כנגד "החברה לפיתוח תיאטרון אומנות מוזיקה ומחול חולון בע"מ" (מדיאטק) - חברה עירונית המחזיקה במבנה, ואשר העמידה אותו לרשות האו"פ, בגדרו של הסכם מיום 5.7.2011 (ר' נ/4 - בתיק מוצגי הנתבעת 1 וצד ג').

3.      הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של ד"ר ערן לין, שהעריך כי התובע סובל מנכות בשיעור 20% בגין הגבלה של תנועת פרק הירך הימני. לפי ד"ר ששון עמיהוד מטעם הנתבעות, נותרה לתובע נכות בשיעור 10% בגין מגבלת טווחי התנועות במפרק ירך ימין.

4.      במישור הדיוני: מטעם התובע הצהיר הוא עצמו ורעייתו גב' עופרה בן דוד, וכן הוגשה חוות דעת בתחום הבטיחות של המהנדס ד"ר אלעזר איל-ביקלס. מטעם נתבעת 1 הצהיר מר אורן יצחקי, סמנכ"ל תפעול של אולם המדיאטק (ר' ס' 1 לתצהירו), וגב' אילני חגית, מנהלת התוכן של האולם (ר' ס' 1 לתצהירה). מטעם נתבעת 2 הצהירה גב' טל אורטל, מרכזת קורסים אסכולות באוניברסיטה הפתוחה (ר' ס' 1 לתצהירה). העדים והמומחה נחקרו בפני. הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הם מוותרים על חקירות המומחים הרפואיים (ר' בפ' ע' 6 ש' 13-12). ב"כ הצדדים סיכמו בכתב. להלן אדון בשאלת האחריות ולאחריה בשאלת הנזק.

שאלת האחריות

5.      התובע הרים את הנטל, כנדרש במשפט אזרחי, להוכיח כי התאונה התרחשה כפי שהצהיר (לעיל). תצהירו עולה בקנה אחד עם עדותו בבית המשפט בדיון המקדמי (ר' דיון מיום 30.11.2011 בע' 1 ש'   21-14), שם העיד:

"היינו בקונצרט במדיאטק בחולון. הירידה אל הבמה היא בשיפוע. לאורך הקיר ישנו מעקה. אני באתי מלמעלה ונאחזתי במעקה לכל אורך הדרך. עד שהייתי בשורה 4... אז הגעתי לשורה 4, עזבתי את המעקה ורציתי לגשת לשורה שלי, אז בדרך הזו, בקטע הזה, כנראה שמישהי, גברת נפלה עלי, מאחורה, היא כנראה גם כן נתקלה והתגלגלה עלי ודחפה אותי עד השורה הראשונה, אני לא זוכר כבר. נפלתי על הרגל".

גם תשובותיו בחקירתו עולות בקנה אחד עם תצהירו, והותירו רושם אמין. התובע העיד כי נפל "בין המעקה של הקיר של השורה, במעבר" (עדותו בפ' ע' 7 ש' 30-28). לדבריו: "פתאום הרגשתי שמישהו דוחף והתגלגלתי במדרגות" (עדותו בפ' ע' 7 ש' 32).

6.      ב"הודעה על פגיעה" שמילאה גב' אורטל (רכזת קורסים באו"פ), נרשם כך: "במהלך הכניסה הקהל לאולם נפל מר ניסים דוד עקב מעידה של מנויה אחרת שפספסה מדרגה, נפלה והפילה אותו, ניסים פונה מהאולם באמבולנס לוולפסון בלווית אשתו, כתוצאה מהנפילה שבר את האגן ועבר ניתוח" (מוצג 10 בתיק מוצגי התביעה). גב' אורטל העידה כי נודע לה על הארוע כעבור יומיים, "ופרטיו הכלליים נמסרו לי מפיה של גב' חגית אילני, נציגת מדיאטק, שהיתה ככל הנראה במקום בזמן הארוע" (ס' 8 לתצהירה). גב' אילני הצהירה, כי "במהל ירידת התובע במדרגות, לכיוון מקום מושבו, משתתפת אחרת שעמדה מאחוריו מעדה ונפלה עליו" (ס' 6 לתצהירה). לדבריה, ברגע ששמעה על האירוע נכנסה לאולם ודאגה לפנות את התובע לבית החולים: "קודם כל טיפלנו בניסים, עליתי למעלה וראיתי שהאמבולנס מגיע, הפרמדיקים היו צריכים להגיע לשורה שישב והיו צריכים להעלות אותו למעלה..."(פ' ע' 25 ש' 12-11). עדות זו תומכת בטענת התובע, כי אמנם נפל במורד המדרגות כתוצאה מנפילה של משתתפת אחרת שירדה במדרגות מאחוריו.

7.      התובע הסביר כי מכיוון ששכב על הארץ, לא יכול היה לברר מי היא הגברת שנפלה עליו
(ר' ס' 16 לתצהירו ועדותו בפ' ע' 8 ש' 3). גב' בן דוד, רעייתו, הצהירה כי הבחינה בתאונה רק לאחר שניסים כבר היה שרוע על הארץ; לדבריה: "כשירדתי במדרגות ראיתי את ניסים בשולי המדרגות. ניסים ממש שכב בשולי המדרגות" (ר' ס' 6 לתצהירה ועדותה בפ' ע' 10 ש' 27). היא עצמה לא חזתה בארוע; "אחר כך נודע לי שמישהי נפלה עליו ודחפה אותו ונעלמה" (עדותה בפ' ע' 10 ש' 20). גב' בן דוד ציינה שחברתה, הגב' ליליאנה כלב, רצה אל התובע לאחר נפילתו (עדותה בפ' ע' 10 ש' 25-24); אך לדבריה, גם גב' כלב לא ידעה לומר לה מי היא הגברת שנפלה על התובע, שכן זו נעלמה (עדותה בפ' ע' 11 ש' 33 עד ע' 12 ש' 1).

8.      גב' אילני סיפרה שניסתה לברר את פרטי הגברת שנפלה על התובע: "ניסינו כמה אנשים לברר. ניסיתי לדלות מידע מגב' בן דוד שהיתה נוכחת עם ניסים לראות אם היא זוכרת לתעד אותה. ניסיתי לברר מההכרות שלי עם הקהל, אבל לא הצלחתי להבין מהתיאור של גב' בן דוד. היא תיארה אותה איך היא נראתה. היא אמרה שמדובר באישה כבדת גוף, גדולה ואז אחרי שפינו את אדון בן דוד לבית החולים ניסינו להוציא רשימה של אנשים שרכשו כרטיסים על בסיס כרטיס בודד, להערכתי זו אחת מהן... ניסינו יותר מפעם אחת לנסות לאתר. שאלנו עוד אנשים שהיו שם, היא פשוט כנראה קמה ויצאה" (עדותה בפ' ע' 25 ש' 9-3). ובהמשך: "נכנסתי לאולם שהאור נדלק בסוף הקונצרט ואז ניסיתי להתאים את המידע שהיה לי מול הכיסאות אבל לא ישבו שם באותו המקום אנשים והאולם לא היה מלא" (עדותה בפ' ע' 25 ש' 16-15). 

9.      אמנם, הגברת שמעדה על התובע לא אותרה; אך אי איתורה אינו פוגע באמינות עדותו של התובע. עדותו זו נתמכת בעדות רעייתו ובעדויותיהן של גב' אילני וגב' אורטל, וכן ב"הודעה על פגיעה" שנרשמה בסמוך לארוע. גם מבנה המדרגות, כפי שיתואר להלן, תומך בממצא הנפילה, וזאת מחמת כשלי הבטיחות שנפלו בהן.

10.  הכשל הבטיחותי במדרגות האולם: חוות דעתו של ד"ר ביקלס מצביעה על שני ליקויי בטיחות עיקריים: ראשית, שלחי המדרגות אינם שווים באורכיהם (ר' בע' 6 לחוות דעתו). המומחה היפנה לתקנות הרלבנטיות למועד הארוע (ר' ע' 1 לחוות דעתו). בתקנה 3.38(ד) בתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל- 1970, עוגנה דרישה לאחידות אורכי השלחים (יוער כי תיקון מס' 3 מיום 22.9.2008 הותיר דרישה זו ללא שינוי). המומחה מדד את המדרגות דנא ומצא כי אורך השלח במדרגה מסוג אחד הוא 92 ס"מ, ובסוג המדרגה השני - 62 ס"מ (בע' 3 לחווה"ד). הוא הסביר כי "בעוד שמדרגה מסוג 2 הינה מדרגה הבנויה על פי התקנות, מדרגה מסוג 1 הינה מדרגה חריגה ומסוכנת. השילוב של שתי המדרגות לסירוגין במהלך יוצר סכנה מוחשית, וניתן היה לצפות כשל במהלך זה עת שתוכנן, עת שנבנה ובכל עת שנמסר לשימוש הקהל" (שם).

11.  ואמנם, התמונות שהוגשו מצביעות על פער בין המדרגה העיקרית (הארוכה יותר) לבין מדרגת הביניים (הקצרה ממנה; ר' תמונות המצורפות לחוות הדעת ועדותו של ד"ר ביקלס בפ' ע' 31 ש' 13-11). פער כזה עלול לבלבל את המשתמש הסביר, המצפה למקצב ירידה אחיד. המומחה הבהיר כי במבנה בטיחותי של מדרגות, "...כל המדרגות זהות, הכיסאות יושבים על החלקים האפורים והשלוש מדרגות נמצאות ביניהן והן זהות. זהו פרק העוסק בתיאטרון ובמושבים. על המשטחים האלה נמצאים המושבים. המושבים הם עד 43 ס"מ וזה מספיק" (עדותו בפ' ע' 32 ש' 8-9).

12.  שנית והעיקר - לאורך המדרגות לא הותקנו מאחזי יד בקו האמצע שבין הקיר לכסאות, כמתחייב מרוחבן של המדרגות (ר' בע' 6 לחוות הדעת). ד"ר ביקלס היפנה לתקנה 3.42(2) לתקנות הנ"ל (בנוסחן לפני תיקון מס' 3 מיום 22.9.2008), הקובעת: "היו שני צדיו מתוחמים על ידי קירות, יותקן לאורך צד אחד מסעד; אולם היה רוחב המדרגות עולה על 2.50 מטרים, יותקנו מסעדים לאורך שני צדיו". לפי תקנה 3.43(א): "עלה רחבן של מדרגות -למעט מדרגות חוץ מונומנטליות - על 2.50 מ', יותקן בהן מעקה נוסף עם בית-אחיזה במרחק שלא יעלה על 1.90 מ', ולא יפחת מ-1.10 מ' מהמעקה או מהקיר הקרוב ביותר".  

13.  המומחה הבהיר כי במקרה דנא לא הותקנו מאחזי יד כנדרש: "במקרה שלנו מצד אחד יש קיר, מצד ימין, ומצד שני מושבים, והמרווח שבין הקיר למושבים הוא 2.60 מ'. אני מדדתי. לכן, לדעתי צריך במרכז המהלך הזה לשים את אותם המאחזים, באמצע, בין הקיר למושבים..." (עדותו בפ' ע' 23-12). אין מדובר במעקה רציף, כי אם בסדרה של מאחזי יד בצורת האות ח' המרווחים זה מזה (ר' עדות המומחה בפ' ע' 30 ש' 15-18). המרווחים מאפשרים לעבור מצד אחד אל הצד האחר.